ההלכות הם מספרו של הרב מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל ילקוט יוסף
הלכה יומית – השכמת הבוקר:
סימן א’
הלכה ט’
מיד כשיעור משנתו יעיד על עצמו אמונתו בבורא יתברך, ויאמר: ”מודה אני לפניך וכו”’.
ויפסיק בין תיבת בחמלה, לרבה אמונתך.
ואף שעדיין לא נטל ידיו ויש עליהם רוח רעה, אפילו הכי מותר לומר מודה אני.
וגם אם יש לכלוך בחדר ואי אפשר לומר שם דברי תורה, אפילו הכי יאמר נוסח מודה אני.
והאשה אומרת מודָה אני [הדל”ת בקמץ]. ויש המקפידים ליטול ידיהם מיד עם הקיצם משינתם,
קודם שילבשו את מלבושיהם, ומעיקר הדין על פי הגמרא והפוסקים מותר ללבוש את המלבושים קודם הנטילה,
ולילך להתפנות לצרכיו, ואחר כך יטול ידיו. והמחמיר כהזוה”ק ליטול ידיו עם הקיצו משינתו, תבוא עליו ברכה.
הלכה י’
עיקר היום הוא הראשית וההתחלה, ולכן ראוי שיקדיש ראשית היום בעמדו בבוקר לעבודת השי”ת.
וגם מחשבתו הראשונה תהיה לחשוב בגדלות הבורא יתברך,
ובחסדו שעשה לו במה שהחזיר לו נשמתו. וגם הליכה ראשונה שלו תהיה לעבודת השי”ת,
והדיבור הראשון יהיה בדברי תורה ותפלה, ועשייה ראשונה תהיה לשם השי”ת, ואז הכל נגרר אחר ההתחלה.
הלכה יא’
קטן היודע לדבר, טוב ונכון להרגילו לומר בקומו משנתו, ”מודה אני לפניך וכו”’. ולחנכו ליטול ידיו.
הלכה יב’
מה שאמר דוד המלך ע”ה (תהלים טז, ח): ”שויתי ה’ לנגדי תמיד”, זה כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים,
ולכן על כל אחד לשים על לבו שהמלך הגדול הקדוש ברוך הוא, אשר מלוא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה מעשיו,
כמו שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה’.
וכאשר יחשוב כן בלבו מיד יגיע אליו היראה וההכנעה מפני ה’ יתברך, ויתבייש ממנו תמיד, ותהיה התנהגותו שונה לטובה.
[ואם לא תגיע אליו היראה מיד, יעמיק הרבה בענין זה, עד שיגיע אליו היראה. וגם ישוב בתשובה שלימה על כל עוונותיו, שהם המונעים ממנו מהגיע אליו היראה, כמו שנאמר ”עונותיכם היו מבדילים וגו”’]. וגם כשהוא לבדו ידע לפני מי הוא עומד.
- מסגרות ותמונות