ההלכות הם מספר כזוהר הרקיע של הרב זוהר זבורוב שליט”א
תשובות בענייני ״אורח חיים״
הלכה יומית – אכילה קודם מוסף של ראש חודש
שאלה: האם מותר לאכול קודם תפילת מוסף של ראש חודש, שחל באמצע השבוע.
תשובה: אמרו חז”ל בגמ’ (ברכות י ע”ב) שאסור לאכול קודם תפילת
שחרית, ולמדו זאת מהפסוק (מלכים א’ פרק יד פס’ ט) ‘ואותי השלכת
אחרי גוך’ אמר הקדוש ברוך הוא לאחר שאכל ושתה ונתגאה קבל עליו
עול מלכות שמים, ועוד הסמיכו דבריהם על הפסוק (ויקרא פרק יט
פס’ כו) ‘לא תאכלו על הדם’ לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם, וכ”פ
השולחן ערוך (סי’ פט סעיף ג) שאסור לאכול ולשתות קודם שחרית
והוסיף המשנה ברורה (ס”ק כא) שאפילו טעימה כל שהוא אסור.
ומבואר שהחמירו באכילה קודם שחרית ואפילו בכל שהוא, ומשום שיש
בה קבלת עול מלכות שמים, וכן משום שצריך להקדים תפילת השחר
לשאר ענייניו [ועיין ביאור הלכה (ד”ה ולא) שהביא נפקא מינה בין
הטעמים]. ולעומת זאת קודם תפילת מנחה וערבית פסק השו”ע (סי’
רלב סע’ א-ג, וסימן רלה סע’ ב) שאסור לאכול רק אכילת קבע, (והוא
כביצה פת ויותר( ואפילו סעודה קטנה )דהיינו סעודת כל אדם, משנ”ב
רלב ס”ק יא), ומשום שיש לחוש שמא ימשך אחר סעודתו ויפסיד
התפילה.
אבל אכילת עראי כגון פירות, ופת פחות מכביצה מותר, שבזה
אין חשש שמא ימשך, וממילא לגבי תפילת מוסף של ר”ח או שבת,
שזמנה עד שבע שעות, יש לומר שדינה גם כן כתפילת מנחה וערבית,
ולא כשחרית. ומותר מדינא לאכול קודם אכילת עראי, ואף אכילת קבע
אפשר להתיר, אם מעמיד שומר שיזכיר לו להתפלל אחר כך. ואף בשבת
מותר לאכול קודם תפילת מוסף אכילת עראי כמבואר בשו”ע (סי’ רפו
ס’ ג), ובלבד שיעשה קידוש קודם, שיתחייב בו לאחר תפילת שחרית
(משנ”ב שם, ס”ק ז). ויש להוסיף שבמקומות שזורקים סוכריות בבית
הכנסת לכבוד שמחת חתן וכלה ויש אוכלים מסוכריות אלו בלי קידוש,
בין שחרית למוסף אין צריך לגעור בהם מאחר וי”א שלא חלה חובת
קידוש אלא אחר תפילת מוסף, ובפרט יש להקל בזה בילדים קטנים אף
שהגיעו לחינוך, ומ”מ ראוי ורצוי לגדולים להחמיר בזה (עי’ ילקוט יוסף
שם).
ומכאן למעשה שמותר לכתחילה לאכול קודם תפילת מוסף של ר”ח,
אכילת עראי של פירות ופת עד כביצה. ואף יותר מכביצה אם יעמיד שומר לכך.