ההלכות הם מספר כזוהר הרקיע של הרב זוהר זבורוב שליט”א
תשובות בענייני ״אורח חיים״
הלכה יומית – נטילת ידיים כפולה
שאלה: לאחר שקמתי בבוקר נטלתי ידיים עם ברכה, וכעבור זמן שכחתי
שנטלתי כבר, ונטלתי ידי שוב וברכתי פעם שניה “על נטילת ידיים” ומיד
לאחר מכן נזכרתי שנטלתי כבר, האם אפשר עכשיו לאכול כביצה לחם
על מנת להימנע מברכה לבטלה.
תשובה: בדין נטילת ידיים לסעודה פסק השולחן ערוך (סי’ קנט סעיף
יג) שלכתחילה צריך שיכווין הנוטל לנטילה המכשרת לאכילה. ונראה
מדבריו שבדיעבד אין הכוונה מעכבת, ואם נמלך ורצה לאכול סעודת
פת רשאי וכ”פ בספר הלכה ברורה )0סי’ קנא אות כה) ואף שעבר מעט
זמן מהנטילה יש לסמוך עליה כל זמן ששמר על ידיו נקיות (ועין שו”ע סי’ קסד סעיף א’).
ויש לציין שעצה זו תועיל בעיקר לנשים, ולא לאנשים. משום שלאנשים
בלאו הכי הרי אסור לאכול קודם תפילת שחרית (שו”ע סימן פט
סעיף ג). ובהם לא שייכת תקנה זו, מה שאין כן הנשים, אף מי שנוהגת
להתפלל תפילת שחרית כל יום, מכל מקום לא החמירו עליהם באיסור
אכילה קודם התפילה, שמוטל עליהם להתעסק בצרכי הבית ואין בידם
שהות להמתין עד שיתפללו, והמה חלושי מזג להמתין באכילתן עד גמר
התפילה, והרי הם בכלל החלושים שהתירו אכילתם קודם התפילה, אך
טוב ונכון שיאמרו ברכת השחר ויקבלו עול מלכות שמים בפסוק ראשון
של ק”ש, לפני אכילתן (אגו”מ ח”ד סי’ קד, ופסקי תשובות סי’ קו אות א’ ובהערה 6.)
הערת מורנו הרב – שאלה יפה מאוד, ולענ”ד יש עומק גדול בשאלה,
כי גם אם נאמר שנטילה המכשרת לאכילה לא מעכב, עם כל זאת הרי
נטל ידיו כדי לאכול, וזה חצי נחמה. אבל כאשר נטל ידיו לשם שחרית
אז אין כלל ועיקר נט”י לשם אכילה, אז יתכן שבזה לכו”ע לא מועיל
הנט”י כלל ועיקר. וזה חקירה מאוד יפה, אם לא כיון כלל לשם אכילת
פת אם זה נקרא נטילה או לא. ופעם שמעתי חידוש מפי קודשו של
הרה”ג חו”ב טובא הר”ר יעקב חיים סופר שליט”א נו”נ לבעל כה”ח,
שאין קשר בין מצוות צריכות כוונה לנטילה המכשרת לאכילה, שהרי
הרשב”א פסק כמ”ד שמצוות אינן צריכות כוונה, והוא הראשון שמחמיר
לכוון לנטילה המכשרת לאכילה, ויתכן לדידן גם אם זה לא מעכב לכוון
נטילה המכשרת אבל יש ליזהר לכוון דין מצוות צריכות כוונה, שמכוון
ליטול ידיו כדי ‘לאכול פת’ והבן. וע”ע ביבי”א ח”י דף קלב בס”ק יג. שגם
באוכל יש דינים של מצוות צריכות כוונה, לכוון לפטור בברכה אחרונה
גם פירות וגם את האורז, ע”ש פלפול ארוך. וכנראה שרבינו האיש מצליח
על המשנ”ב לא הבין כך, עיין סימן קנט סעיף יג באיש מצליח מספר 2.
ולענ”ד מה שזה מונח על השולחן לא מועיל כלל, גם להחולקים על
הרשב”א ע”ש. ועדיין צ”ע בכל זה ואין להקשות מהגמרא (חולין לא
ע”א) גל שנתלש וכו’ ונפל על האדם טהור, כי זה לחולין. (כמבואר שם
לא ע”ב) טבל ולא הוחזק מותר לחולין. אבל נט”י לאכילה חמור יותר
לכאורה כי והתקדישתם אלו מים ראשונים ועיין ביאה”ל בזה (ס”ס קסד) ועדיין צ”ע.