ההלכות הם מספר כזוהר הרקיע של הרב זוהר זבורוב שליט”א
תשובות בענייני ״אורח חיים״
הלכה יומית – ברכה על הגלידה לאחר היין
שאלה: האם יש לברך ברכת שהכל נהיה בדברו על גלידה לאחר ששתה יין.
תשובה: הנה פסק השו”ע (סי’ קעד ס”ב) שיין פוטר שאר מיני משקין.
ודנו הפוסקים כיצד יש להתייחס לגלידה האם כמאכל או כמשקה. ועוד
האם יש לחלק בין גלידה חלבית לפרווה (עיין אול”צ ח”ב פ”יב במקורות
לאות יב’ ובספר וזאת הברכה עמ’ 98 אות י’) ולמעשה יש לחוש לסוברים
שדינה כמשקה ולכן נפטרת בברכת הגפן, ואין צורך לברך עליה שוב
בפני עצמה. (וע”ע ילקו”י הל’ ברכות עמ’ קצח).
הערת מורנו הרב – לכאורה למה לא תחוש לסברא שגלידה זה דינו
כאוכל ולברך שהכל, והמחלוקת במצווה ולא בברכה, אז אין מה לחוש
לסב”ל לכאורה. ומש”כ רבינו הגדול מרן זיע”א בחזו”ע )ברכות קמו( על
הגלידה, מעיד בנו הר”ר דוד יוסף שליט”א שמרן חזר בו ויש עליו בורא
נפשות כדין אכילה ובכזית.
א”ה – הנה ביבי”א (ח”ה סימן יט אות ט’) התייחס ג”כ לברכת הגלידה,
וכתב שברכתה שהכל, ודינה כשותה משקים הואיל ואינו לועס את
הגלידה כדרך אוכלים, ומכיון שעל כרחך הוא שוהה יותר מכדי שתית
רביעית אינו מברך ברכה אחרונה. ועיני לנוכח יביטו ביבי”א מהדורת
תשע”ה שהוסיפו בגליונות ומילואים מכת”י מרן זצ”ל שכך דעתו ועוד
הוסיף שם שאין נפק”מ אם הייתה הגלידה ממשקה או חלב. ואפשר
שמה שאמר הר”ר דוד יוסף שליט”א הוא רק בגלידה העשויה כמין מוס
וכדומה במרקם סמיך ועב, שאז אף שאינו לועסו בשיניו, מכל מקום הרי
הוא לועטו ואז באמת דינו כאכילה בכזית לעניין ברכה אחרונה, ואף
אינו נפטר בברכת היין. אך סתם גלידות אין דינם כן אלא כמשקה, ולכן
שייך לומר בזה סב”ל, ולא יברך עליה אחר שבירך על היין, וכן לא יברך
ברכה אחרונה בכזית. ומכל מקום יכול לכוון בפירוש שלא לכוון לפוטרו
בברכת היין, ואז יוכל לברך שהכל על הגלידה, ולהרוויח ברכה המבוררת
טפי. [ועיין סברא זו בחזון עובדיה הל’ ברכות (עמוד רפב’) בהערה ד”ה ותבט עיני].