ההלכות הם מספר כזוהר הרקיע של הרב זוהר זבורוב שליט”א
תשובות בענייני ״אורח חיים״
הלכה יומית – לעיסת מסטיק קודם התפילה
שאלה: האם מותר ללעוס מסטיק קודם תפילת שחרית כדי להעביר ריח הפה.
תשובה: נראה להקל בזה בפרט במסטיק ללא סוכר, שהרי כל מטרתו
להעביר ריח הפה, ובפרט אם הוא חזן וקורא בתורה, ויש בדבר משום
כבוד הבריות. ואף בתענית ציבור מותר ללעוס מסטיק ללא סוכר. [עי’
ילקו”י מועדים עמ’ תקלה, וכן כתב המשנה ברורה (סי’ צ ס”ק מ)
שמותר ללעוס לאקריץ- צמח מתוק כדי שלא יצטרך לרוק בבית הכנסת,
שאין בזה גאוה, וגם אינו בולעו].
הערת מורנו הרב – לכאורה הרי זו אכילה, ואסור בכל שהוא (יבי”א ח”י
סימן ו ס”ק ה). וראיה שגם מברכים עליו שהכל, ומה גם שאפשר לצחצח
שניים ומה עניין של המסטיק, ומה שסיימת זה הנכון, מסטיק ללא סוכר
שזה מותר בתענית ואין עליו ברכה ואין כאן דין אכילה, שמותר גם קודם
התפילה.
א”ה – אחר המחילה, נראה לחלק, שהן אמת שאכילה אסורה אף בכל
שהוא קודם התפילה ולא רק בכזית, (וכמ”ש ביבי”א שם). אולם שונה
דין המסטיק משאר אכילות, שאין הברכה עליו מחמת שחשוב לאכילה,
שהרי באמת אינו בולע את גוף המסטיק עצמו, אלא רק את הרוק שבפיו
שנכנס בו טעם המתיקות. ומסיבה זו אף יש פוסקים שפטרוהו מברכה
ראשונה, וגם כשיש בו מתיקות (ברכת ה’ ח”ב פ”א אות יב’). ולמעשה
אנו פוסקים שטעון ברכה כיון שנהנה מטעם המתיקות שבו ואסור
להנות מן העולם הזה ללא ברכה (יבי”א ח”ז סימן לג) ואם כן יש להתיר
ללעוס מסטיק קודם התפילה משום שרק ‘אכילה’ אסור קודם התפילה,
וזה לא נחשב לאכילה, והברכה היא על ההנאה מהמתיקות וכנ”ל. ועוד
שיש אנשים אשר סובלים במיוחד מריח הפה, אשר לא עוזר להם צחצוח
השניים לזמן ארוך, ופעמים ששוהה זמן מה בין הקימה לתפילה,
לכן נראה שיש להקל בזה וכדלעיל.