ההלכות הם מספר כזוהר הרקיע של הרב זוהר זבורוב שליט”א
תשובות בענייני ״אורח חיים״
הלכה יומית – ברכות השחר וברכות התורה לאחר התפילה
שאלה: מי שלא הספיק לומר ברכות השחר וברכות התורה קודם תפילת שחרית,
האם יכול להשלימם אחר התפילה.
תשובה: כתב הרמ”א בהגהת השולחן ערוך (סוף סימן נב) שאם בא
לבית הכנסת באיחור, והוצרך לדלג חלק מהתפילה, שצריך להשלים
כל ברכות השחר אחר התפילה. והמשנה ברורה (שם ס”ק ט’) הביא
שנחלקו האחרונים אם יכול להשלים גם כן ברכת אלוקי נשמה אחר
התפילה, או שכבר יצא בברכת מחיה המתים. והכריע המשנ”ב שעדיף
לעשות לכתחילה לכו”ע באופן כזה, שאם התחיל להתפלל תפילת יח’
ונזכר קודם ברכת מחיה המתים שלא בירך ברכת אלוקי נשמה, שיכווין
שאינו רוצה לפטור בזה את ברכת אלוקי נשמה, ואז יוכל לברך אחר
התפילה. ולגבי ברכות התורה, פסק השולחן ערוך (סי’ מז’ סעיף ז’)
שברכת אהבת עולם פוטרת ברכות התורה. והוסיף המשנה ברורה (שם
ס”ק יג’) שאם נזכר קודם ברכת אהבת עולם שיותר טוב לכוין בפירוש
שרוצה לצאת יד”ח ברכת התורה.
ויש לעמוד על חילוק הדברים, דממה נפשך אם אין לחוש לברכה
שאינה צריכה אז יכווין גם כן בברכת אהבת
עולם שאינו רוצה לצאת יד”ח ברכת התורה, ואם מוטב שלא לגרום
לברכה שאינה צריכה אז הוא הדין לברכת מחיה המתים שיכווין לצאת
ידי חובת ברכת אלוקי נשמה. והנראה לחלק בזה , שהנה גבי ברכת
“אהבת עולם” אמרו בגמרא ברכות (יא’ ע”ב) ובירושלמי (שם פ”א ה”ה)
וכן פסק השו”ע (סימן מז’ סעיף ז’) שפוטרת כמו ברכות התורה, כלומר
שהיא כברכת התורה עצמה, ולכן שם עדיף שיכווין לפטור. מה שאין
כן גבי ברכת “מחיה המתים” שלא נחשבת ממש כברכת אלוקי נשמה,
אלא רומזת לה, ועוד שחידוש זה לא נזכר בתלמוד בבלי אלא באחרונים
(והביאוהו מהירושלמי), ולכן שם עדיף שיכווין לכתחילה שלא לפטור,
וירוויח בזה שיוכל לברך ברכה המבוררת יותר.
- כיפות