רבי יעקב אבוחצירה (השני) מכונה “אביר יעקב”
נולד בתפילאת מזרח מרוקו התקס”ו 1805
פטירה כ’ בטבת התר”מ 4 בינואר 1880,בגיל 74.בדמנהור מצריים . היה רבה של תאפילאת שבמרוקו.
מקובל פוסק מחבר דרשן ופייטן ,סבו של “הבבא סאלי” הקדוש, מאבות משפחת אבוחצירה ומגדולי רבני מרוקו נחשב לבעל מופת ולמי שזכה לגילוי אליהו .
משנתו התורנית התמקד בתורת הקבלה והנסתר בספרו אלף בינה כתב כי בתחילה ילמד האדם מקרא ואחר כך משנה ואחר כך גמרא ואחר כך הלכות על בוריים ואחר כך הסוד .
רבותיו: הרב מרדכי בן שאון הרב ישועה דנינו
חיבוריו מהווים אבן יסוד בספריית עם ישראל ביניהם: יורו משפטיך ליעקב, שערי ארוכה ,בגדי השרד, דורש טוב, גנזי המלך, מחשוף הלבן, מעגלי צדק, אלף בינה, פיתוחי חותם, יגל יעקב, שערי תשובה ,לבונה זכה,שעה ארוכה,חלק מחיבוריו אבדו ביניהם שבת קודש,חיבור “על עץ החיים”.
נולד לרבי מסעוד ,צאצא לרבי שמואל אבוחצירה בן למשפחת אלבז משפחה רמת יחוס לימים תשונה בשם אבוחצירה בצעירותו למד אצל אביו תנ”ך וטעמי מקרא ולאחר מכן משנה ותלמוד.
כבר בגיל שש עשרה היה מלא וגדוש בפרד”ס התורה וזכה לדברי שבח מפי רבו הרב מרדכי בן שאול אשר חיבר שיר לכבודו ,לאחר שנסמך לרבנות על ידי רבו ישועה דנינו החל לשמש כמנהיג קהילה בתאפילאת ושימש בה כרב מנהיג ודרשן עשרות שנים .
בשנות ה 30 לחייו נחשב לאחד מגדולי רבני ופוסקי דורו ועדות למעמדו בנו ותלמידו רבי אהרון בהקדמה לספרו “דורש טוב” מעיד שאביו היה לומד בכל יום 18 פרקי משנה בעל פה וחוזר ולומד בפסוקים ובגמרא ולא ישן אלא שנת ארעי מתעורר וקורא תיקון חצות ולומד ספרי קבלה עד שעלה השחר ומשם הולך לבית הכנסת לתפילת שחרית המגיע בין הראשונים לבית הכנסת יושב והוגה בתורה.
בנו ותלמידו הרב יצחק ע”ה מעיד בהקדמה לספרו “מחשוף הלבן” שאביו מעולם לא שח שיחת חולין.
כשהיה ער לא שכב בפאת המיטה ומעולם לא חטפתו שינה,וכל אכילתו ושתייתו היו במידה במשקל ובמשורה ורוב ימיו היה בתענית לכפר על עם ישראל.
הרב שלמה חיון תלמידו המובהק בספרו פיתוחי חותם כותב שלא זזה ידו מתוך ידו כלמור מאס העולם הזה פזר צדקה ונתן לעניים ולחכמים עמלי התורה.
רבי יעקב אבוחצירה התפרסם כבעל מופת נערץ גם על ההמון המוסלמי זכה לגילוי אליהו תדיר,השתמש במעמדו לטובת היהודים כן עסק בצרכי עדתו ,בתיקון צרכי דת שלום בית ומכתת רגליו לאסוף ולחלק לעניים.
רבי יעקב אבוחצירה אהב מאד את א”י ורצה מאד לעלות אליה ,6 פעמים ניסה להגיע לא”י אך תושבי תאפילאת מנעו ממנו והתנגדו בריש גלי ,בשנת תר”מ 1879 למינינם הצליח לשכנע את הקהילה כי בנו רבי מסעוד יכול לשמש כרב במקומו והם הניחו לו לצאת לדרכו.
בדרכו לארץ ישראל עבר דרך אלג’ריה תוניסיה לוב ומצרים בטו טבת הגיע לאלכסנדריה ושהה בה מעט ב יז’ טבת הגיע לדמנהור התארח אצל הרב משה סרוסי שם חלה לפתע קשות ונפטר בכ’ בטבת .
על שמו הישוב “כוכב יעקב” שבמועצה אזורית בני בנימין. נכד נכדו רבי דוד אבוחצירה שליט”א הקים בנהריה את מוסדות “אביר יעקב” על שמו כמו כן מוסדות תורה ובתי כנסת רבים נקראים על שמו.
רבי יעקב אבוחצירה נהג ללמוד בחברותא בכל שבוע עם בנו רבי יצחק הצעיר שהיה בין 12 שנים
באחד הימים איחר הבן לבוא ללימוד עם אביו ובשעה שהגיע היה מתנשף ונרגש ,
שאל אביו בדאגה : מה ארע שאיחרת ?
אמר הבן הרב יצחק שכתב פיוט ולא חש בזמן שעבר.
ביקש הרב יעקב לראות את הפיוט ודמעות בעיני האב “הפיוט הזה שווה לאין ערוך מן הלימוד שלנו”
שם הפיוט “אעופה אשכונה”,מפורסם בלילות שבת וחגים שעם ישראל שרים אותו בערגה וכיסופים .
מעשה מופת במיוחד לרבי יעקב אבוחצירה מופיע בספר “אור חדש וצל צדיק ” של הרב יצחק אלפייה ע”ה.
יום אחד התקבלה הודעה שלגבול העיר דמנהור הגיעו קבוצה של נוצרים גרמניים והגיעו עד מצבתו של “אביר יעקב” הפורעים חיללו את הקודש הוציאו ספר תורה ודרסו אותו.
באותו לילה התגלה הרב יעקב אבוחצירה לרב יצחק אלפייה ושאל מדוע אתה לומד בקברי צדיקים אחרים ולא מגיע אלי ?
ועתה חושה מהר אלי אל תמתין עוד כי בזה תלויה הצלת ישראל.
התעורר הרב יצחק אלפייה חיש קל מהחלום מיהר לבית הכנסת “בית אל” שם בירר עם המקובלים מיהוהצדיק אותו ראה בחלומו הבין את גודל יקרות הצדיק ,מיהר רבי יצחק אלפייה למושל המחוז בבקשה ליציאה מחוץ לארץ .
הייתה זו סכנת נפשות ממש כי לא היו אישורי כניסה לאזרחים פרט לחיילים .למחרת בבוקר התייצב עם טלית ותפילין הגיע לרכבת התקרבו אליו 2 קצינים גויים ושאלוהו לשמו ?
כשהשיב להם העלו אותו לקרון וישבו מצידו כל הנסיעה,לאחר שירד מהרכבת לא ראה אותם נעלמו כלא היו עוד באותו לילה נערכה על ידו תיקונים שונים על מצבתו שכללו תענית דיבור הקפת מצבה תפלות מיוחדות בלילה השלישי לתיקונים התברר כי הגרמנים נמלטו על נפשם מפני אימת האנגלים ונטשו את החזית .
באותה שעה סיפר הרב אלפייה כי ראה אור גדול שבקע ממצבתו של רבי יעקב אבוחצירה כעין עמוד אש יצא מקברו.
ולעם ישראל השלווה והשקט.
ילדיו של יעקב אבוחצירה:
רבי מסעוד, רבי אהרון, רבי אברהם, רבי יצחק, מרת פריחה ומרת אסתר.
