חפץ חיים

הרב ישראל מאיר הכהן מראדין

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין המכונה “חפץ חיים” על שם ספרו  .

היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה .

מייסד ישיבת ראדין ומחבר ספרים:

 משנה ברורה, ו”חפץ חיים”.

המקור לשם ספרו “חפץ חיים “הוא מפסוק בתהילים “מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע ושפתייך מדבר מרמה”  (לד יג )

בתחילת הספר חפץ חיים מובאים 31 מצוות מהתורה הקשורות בלשון הרע “החפץ חיים” אומר כי הסיבה להתארכות הגלות והצרות היא חטא דיבור בלשון הרע .

17 מצוות הן מצוות לא תעשה ו14 מצוות עשה.מלבד מצוות אלו הרב מציין על 4 ארורין המוזכרים בפרשת כי תבוא שהעובר עליהם מקבל נידוי על מספר לשון הרע נאמר :ארור מכה רעהו בסתר (דברים כז’ כד’ ) ,ארור משגה עיוור בדרך (שם שם יח )

“ארור מקלה אביו ואימו” ( שם שם טז ) הביטוי המעשי של שנאה זאת באה לידי ביטוי בגלל שנאת חינם .שנאת חינם מרחיקה את האפשרות לבנייה בית המקדש השלישי.

לכן מומלץ וצריך ללמוד 2 הלכות בכל יום על נושא “הלכות לשון הרע ” גם כדי לא להיכשל וגם מסיבה שנייה שמי שלומד הלכות אלו הקב”ה לא יביאו לידי תקלה וניסיון . 

נולד ב26 ינואר 1838 למינינם- יא’ שבט תקצ”ח

פטירה 15 ספטמבר 1933 ,למינינם

כד’ באלול תרצ”ג ראדין בלארוס (קיום)

חיבוריו: משנה ברורה חפץ חיים שמירת הלשון מחנה ישראל ליקוטי הלכות נצח ישראל ועוד.

ילדים : פייגא, שאיה

כינוי :” החפץ חיים”

נולד בעיירה ז’טל בלארוס לרבי אריה זאב (היה חנווני) ואימו הרבנית דוברשה.

חי 94 שנים.לפי עדות בנו חי 96 שנים .לפי עדות אחרת חי יותר מ100 שנים

ב1873 הוציא את ספרו הראשון “חפץ חיים” העוסק בהלכות איסור לשון הרע.מפעלו הציבורי הראשון היה בתחום שמירת הלשון

חיבורו הגדול והמקיף ביותר הוא ספר משנה ברורה 6 כרכים .

בשנת תרכ”ט הקים בעיר ראדין ישיבה בשם ישיבת “ראדין”.

עמד בראשה בשנותיה הראשונות אף ניהל אותה ודאג לכל צרכיה

ה”חפץ החיים” הושפע מרבו נחמקה מהורדנה שלמד בישיבת וולזין וכן הושפע גם רבי ישראל מסלנט ע”ה .

התעקש שלא לקבל שכר על רבנותו ואת פרנסתו מצא בחנות מכולת שהייתה בבעלותו ובמכירת ספרים בעילום שם בין השאר השתתף ביסוד אגודת ישראל ותמך באישה החשובה שרה שנירר בהקמת רשת בית יעקב לבנות .

היה אחד מגדולי הדור הקודם .

התפרסם בשם “העילוי מזאלטשוב”.

בגיל 13 אומץ עלי יד אחד העשירים בעיר וילנא שרצה שהעילוי ילמד את בנו תורה.

נישא לגיל הבחרות לבתו של אותו עשיר.

לאחר חתונתו התפרנס כחנווני ואחר כך התפרס ממכירת ספריו.

בשנת 1903 נפטרה עליו אשתו ולאחר מכן נישא את פריידא שהייתה צעירה ממנו ביותר מ 30 שנה .

ב1884 למינינם הוציא לאור את ספרו חלקו הראשון שמה ברורה 

נודע כמי שיישם בעצמו הלכות ושמירת הלשון ונזהר מאד בדיבור ושיחה בלשון הרע .

הדגיש באופן כללי את חשיבות מצוות שבין אדם לחברו ולשם כך כתב ספר “אהבת חסד” וספרים נוספים.

הספר “משנה ברורה ” הפך לספר לקודקס הלכתי החשוב ביותר בקרב הציבור האשכנזי ובעל השפעה רבה על עדות המזרח.

ה”חפץ חיים” דאג לשלם לכל העוסקים במלאכת ההוצאה לאור והמגיהים בספרו ופחד מאד מגזל וגניבה.

כתב ספרי הלכה ומוסר לנשים בשם “גדר עולם”.

הקדיש פרקי הלכה ומוסר לאיסור הלנת שכר .

“החפץ החיים” נודע גם בציפיותיו לגאולה ובמסגרת זה עודד כוהנים אחרים ללמוד את ההלכות ועבודות הקורבנות וסדר קדושים.

לשם כך חיבר את ספר “ליקוטי הלכות” ואף יסד כולל מיוחד בישיבתו “כולל קדושים”.

הוא התעסק להכנת ביאת המשיח כי האמין שהימים הם ימי עקבתא דמשיחא.

חיבר קונטרס “ציפית לישועה ” לחיזוק אמונת ישראל וביאת משיח.

“החפץ חיים” ע”ה  דאג לשמירת שבת של יהודים בכל מיני מקומות וטרח לבקש אישית לשחרר יהודים ביום שבת מעבודתם.

פעל רבות להחדרת התודעה לשמירת טהרת המשפחה בקרב נשות ישראל ודרש רבות בוילנה לנשים על נושא “טהרת המשפחה”.

פעל רבות למען עליית חרדים לארץ ישראל ואף רצה להעלות בעצמו בערוב ימיו אך ללא הצלחה .

דרש להקים תלמודי תרה ובתי ספר חרדים לבנים בעיירות הסמוכות.

על שמו נקראים רחובות רבים בישראל כמו כן הקיבוץ הדתי “חפץ חיים”.