רבי יוסף חיים
הרב יוסף חיים מבגדאד היה מקובל, דרשן ,מנהיג, איש קבלה, מחבר ספרים, ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.
מכונה בכינוי “הבן איש חי” על שם ספרו.
לידה 2 אוגוסט כז’ באב התקצ”ה בגדאד האימפריה העותומנית
פטירה 30 אוגוסט 1909 (בגיל 74 ) י”ג אלול התרס”ט גץ סמוך לבגדאד
תחומי עיסוק: הלכה ,קבלה ,דרשנות, אגדה ועוד.
רבותיו רבי עבדללה סומך הרב אליהו מני ע”ה
תלמידיו :הרב שמעון אגסי ,הרב יהודה פתייה, הרב סלמאן אליהו ,הרב בן ציון חזן, הרב אפרים כהן.
חיבוריו :בן איש חי הלכות, עוד יוסף חי, מקבציאל ,בניהו בן יהוידע ,רב פעלים, תורה לשמה ,בן איש חיל, ברכת החיים ,חוקי הנשים כתר מלכות ,מים חיים, מלאך הברית, משל ונמשל ועוד.
אב: הרב אליהו משה חיים
צאצאים בנו הרב יעקב חיים ,נכדו רבי דוד חיים
תולדות חייו
נולד בבגדד למרת הרבנית מזל ורבי אליהו בן הרב משה חיים.
כאשר היה כבן 7 נפל לתוך באר עמוקה תוך כדי משחק אך ניצל ,בהיותו בבור נדר כשיצא מהבור יקדיש את כל חיו ללימוד התורה. את ראשית לימודו החל אצל דודו אחי אימו הרב דוד חי ,מאיר יוסף ניסים, סלמן מעתוק.
בגיל 14 התקבל לבית מדרש לרבנים ב”ית זלכה” בראשותו של הרב עבדללה סומך ע”ה
והיה לתלמידו המובהק. מספר כי אביו רבי אליהו התכתב בשאלות עם הרב חיים פלאג’י זצ”ל אביו ידע על גדלות בנו בתורה והתייעץ עמו באחת השאלות ששלח אליו רבי חיים פלאגי ,רבי יוסף חיים הבן שלח תשובה מפורטת בשמו ולאחר מספר ימים שלח גם אביו תשובה.
הרב חיים פלאג’י השיב לרב אליהו שבנו כבר הקדים אותו בתשובה והוא עתיד להיות ענק בתורה.
בשנת 1851 למינינם ,בגיל 17 נישא לרחל, בתו של הרב יהודה סומך, דודו של רבי עבדללה סומך ולהם נולדו בן ובת.
התפרנס משותפות עסקית עם ארבעת אחיו סירב לקבל שכר כרב קהילה ומימן את הוצאות ספריו מכספו ,
מטעמי צניעות לא העסיק משרתות מעל גיל 12 ולא העסיק בביתו משרתות מתחת לגיל 60 משום שלא רצה להיכשל בצניעות
הרב יוסף חיים היה בקשר רציף עם ישיבת המקובלים “בית אל” שבירושלים אימץ ממנהגיהם והנחיל אותם ליהודי בבל.
בז’ באלול, 1859 ,נפטר אביו והרב יוסף חיים שנמנע מלהתבלט בציבור קיבל עליו להנהיג את קהילת בגדד כל השאלות הקשות היו מובאות אליו ובזה היה דורש בפני הציבור .
את דרשתו הראשונה נשא ביום יג’ באלול בתום השבעה על אביו ומאז הנהיג את הקהילה במשך 50 שנה עד יום מותו .
על גדולתו סיפר הרב יחזקאל משה הלוי ראש הדינים בבגדד:
אם יאמר לי רבי יוסף חיים על ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין לא אהרהר אחריו .
בארץ ישראל
הרב הזכיר תדיר את ארץ הקודש בדרשותיו ודאגתו לשלומם של היושבים בה הייתה רבה .ולא רק בדיבורים אלא גם במעשים:
הרב יוסף חיים נהג לשלוח ספריו לא”י לדפוס בירושלים ובכך לעזור לפרנס אנשי ירושלים ולהביא את מעלתה וקדושתה בעיניו. בהשפעתו תרם הגביר יוסף אברהם שלום מכלכותא את כל הונו להקמת ישיבת “פורת יוסף” שבעיר העתיקה בירושלים,הגביר רצה להקים בית חולים במקום אך רבנו יוסף חיים אמר טובת הנשמה עדיפה מהגוף.
הרב יוסף חיים פעל לקירוב התורה לציבור על ידי דרשותיו וחיבוריו הטועמים לאופי הציבור השפעתו ניכרה גם בקרב יהודי ערק הודו, פרס ויהודים ספרדים מא”י.
בכל יום נשא 2 שיעורים ,בכל בוקר לאחר תפילת ותיקין ,שיעור “בשולחן ערוך” ו”עין יעקב” ו”חוק לישראל” במשך שעה וחצי לאחר תפילת מנחה שיעור בפרשת השבוע ועניני דיומא במשך שעה, שיעורים אלו התקיימו כסדרם במשך 50 שנה .
ומידי 4 שנים היה עורך סעודה לכבוד סיום “סדר הלכות שולחן ערוך” סעודת רבת משתתפים.
בכל שבת היה הרב נושא את דרשתו בבית הכנסת הקטן של בגדד “סלאת אל זעירי” שבו כ 1000 מקומות ישיבה ובמשך כשלש שעות היה דורש בעיני פרשת השבוע דבריו היו משולבים בדברי הלכה אגדה משלים חידות וסיפורי מעשיות.
ב4 שבתות בשנה :שבת תשובה,שבת זכור,שבת הגדול,שבת כלה (שבת שלפני חג השבועות) היו מתכנסים רבבות מיהודי בגדד בבית הכנסת הגדול בעיר אשר בו עשרה אלפים מקומות ישיבה “סלאת אל כבירי” לדרשותיו של הרב יוסף חיים .
הרב יוסף חיים רכש בית וכרם בחברון כדי לקיים בה מצוות התלויות בארץ.
בכה’ בניסן תרכ”ט 1869 יצא הרב יוסף חיים עם אחיו הרב יחזקאל על מנת לעלות לרגל לארץ ישראל ולהשתטח על קברי צדיקים ביב’ באייר הגיעו לדמשק ,שם ישב בקבר רבי בניהו בן יהוידע והתגלו לו שם סודות רבים וגדולים ולכן קרא לספריו בשמות וכינויים של בניהו בן יהוידע ע”ה.
הרב יוסף חיים העיד שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע.
גם בקברו של רשב”י הקדוש ביקר ובו חיבר את הפיוט “ואמרתם כה לחי”
אחרי תלאות גדולות ורבות הגיעו לירושלים כדי ללמוד עם תלמידי ישיבת המקובלים “בית אל”.
לאחר מכן זכה להגיע לחברון לפקוד את “קברי האבות” במערת המכפלה ולבקר את גיסו ורבו הרב אליהו מני
אשר כיהן בחברון כרב ראשי.
בשובו לבגדד הביא הרב יוסף חיים עפר מא”י פיזר על רצפת בית הכנסת בו התפלל ואבן מירושלים אותו קיבע בראש כותל המזרח שבבית הכנסת.
ביום ז באב תרמ”ב 1882 נפטרה אימו ומאז בנשך 7 שנים לא יצא נפתח ביתו לדרוש ברבים .
פיוטים
הרב יוסף חיים כתב למעלה 200 פיוטים וידועים לנו רק כ50 ,פיוטים מהתנ”ך תלמוד,א”י ,כנסת ישראל,גאולה חינוך ומוסר
אסופה של 30 משיריו הדפסה ב”מן הגנזים” חלק 3 בהוצאת “חברת אהבת שלום” .
פטירתו:
בשנת התר”ח 1908 נסע הרב יוסף חיים לכפר כפיל שבערק להשתטח על קברו של יחזקאל הנביא
ושם חיבר את ספרו “מראות יחזקאל” .
כעבור יותר משנה יצא שוב לקברו של יחזקאל הנביא אך לא הגיע למחוז חפצו בדרכו ליד הכפר גץ תקפה אותו מחלה
וביום יג’ באלול תרס”ט נפטר.
ארונו הובא במסע יומיים מהכפר גץ לעיר בגדד .
בבית הקברות בהר הזיתים לצד קברו של דודו הרב עבדאללה בו משה חיים ישנה מצבה שעליה כתוב כי הר אברהם חיים עדס חלם שהעלהו את מיטתו וקברוהו בירושלים.
הרב יוסף חיים כתב כ100 ספרים אך רק 53 חיבורים נשמרו .
חיבורים אלו עוסקים בכל מקצועות התורה ומשקפים את ידועותיו במדע רפואה אסטרונומיה פיזיקה כלכלה .
כיום נערכו מחדש בסדרה בת 24 כרכים בשם “אוצרות חיים ” כמעט של ספריו במהדורה 1.
