עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן”
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תֵּן לִי פַרְנָסָה בְּכָבוֹד קדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהּ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָסוּר מֵרַע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה הַפַּרְנָסָה מְבַלְבֶּלֶת אוֹתִי וּמוֹנַעַת אוֹתִי וּמַחְלֶשֶׁת דַּעְתִּי מִלְּהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתֶךָ.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי רָחוֹק מִפַּרְנָסָה בְּכָבוֹד מְאד מְאד, כִּי פָגַמְתִּי נֶגְדְּךָ מְאד, הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי אֲבָל בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים כְּעָנִי בַּפֶּתַח, כְּדַל וְאֶבְיוֹן הַמַּחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים, פּוֹרֵשׂ כַּפָּיו שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַד, בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְבַד, וְתַזְמִין לִי פַרְנָסָתִי מִן הַשָּׁמַיִם, וְתִתֶּן לִי כָּל צְרָכַי וְכָל צָרְכֵי אַנְשֵׁי בֵיתִי וְכָל הַתְּלוּיִים בִּי וְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, כִּי עֵינֵינוּ לְךָ לְבַד תְּלוּיוֹת, עֵינֵינוּ לְךָ לְבַד מְצַפּוֹת וּמְחַכּוֹת.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַנְתְּ הוּא לְעֵלָּא מִן כָּל הָעִלּוֹת וְהַסִּבּוֹת, וְאַתָּה יָכל לְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּאפֶן שֶׁיַּגִּיעַ לָנוּ הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּלִים וּבְלִי שׁוּם טִרְדּוֹת וִיגִיעוֹת וּבְלִי שׁוּם סִבּוֹת עַל פִּי דֶרֶךְ הַטֶּבַע, רַק שֶׁתַּזְמִין לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל וּבִמְהִירוּת גָּדוֹל, וְתִהְיֶה נִמְשֶׁכֶת הַפַּרְנָסָה אֵלֵינוּ לְטוֹבָה בְּהַרְחָבָה גְדוֹלָה וְנִזְכֶּה לְבָרֵר הַפַּרְנָסָה בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁתִּתְבָּרֵר אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ, וְיִהְיוּ נַעֲשִׂים מֵהֶם בֵּרוּרִים קְדוֹשִׁים בִּבְחִינַת קְטרֶת, עַד שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים מֵהֶם אִמְרֵי שֶׁפֶר, שֶׁהֵם בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְאֵלּוּ הָאִמְרֵי שֶׁפֶר יַעֲלוּ וְיִתְחַבְּרוּ עִם הַמֶּלֶךְ, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם עֲטָרָה לְהַמֶּלֶךְ וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת הָעֲטָרָה הַזּאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. “צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ” וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ בְּיָפְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. “מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֶיךָ” וְאַל תְּעַכֵּב פַּרְנָסוֹתֵינוּ בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אַתָּה “כל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה”, כִּי אַתָּה יָכל לְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּאפֶן שֶׁתָּבא לָנוּ הַפַּרְנָסָה בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּלִי שׁוּם עִכּוּב כְּלָל, וּבְלִי שׁוּם עֵסֶק וְסִבָּה וּבְלִי שׁוּם טִרְדָּא כְּלָל, וְעִם כָּל זֶה נִזְכֶּה לִרְאוֹת הַמֶּלֶךְ בְּיָפְיוֹ “בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ” הַנַּעֲשֵׂית מִן הָאִמְרֵי שֶׁפֶר הַמִתְבָּרְרִים עַל יְדֵי הַפַּרְנָסָה וְהָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. “הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְּעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי”.
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה, בְּאפֶן שֶׁתַּגִּיעַ לָנוּ הַפַּרְנָסָה קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהּ, וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צְרָכֵינוּ בְּכָבוֹד וּבְנַחַת, וּבְהֶתֵּר וּבִקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וּבְהַרְחָבָה וְנַחַת גָּדוֹל וְתַצִּילֵנוּ מֵחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת, וְתַעַזְרֵנוּ לְסַלֵּק מְהֵרָה כָּל הַחוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים מִכְּבָר, וְתִשְׁמְרֵנוּ מֵעַתָּה מִלָּבא לִידֵי חוֹב עוֹד לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַחוֹבוֹת וְהַהַלְוָאוֹת מְבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ מְאד מִמְּעַט עֲבוֹדָתְךָ שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת אות רסו רַחֵם עָלַי וְעָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְתֵן לִי וּלְכָל חֶבְרָתֵנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל פַּרְנָסָה בְּכָבוֹד קדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהּ, בְּאפֶן שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהַטְרִיד דַּעְתֵּנוּ בְּהַפַּרְנָסָה כְּלָל וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד וְנִזְכֶּה לְבָרֵר הַפַּרְנָסָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בִּבְחִינַת קְטרֶת הַמְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְיִמְלֹךְ עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וִיקֻיַּם בָּנוּ מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. “מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים” בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן
(ליקוטי תפילות)
